קבלה לרפואה בארץ

לא קלה הקבלה ללימודי הרפואה בארץ.
נהפוך הוא, הקבלה היא הקשה ביותר בכל מסלולי הלימוד הקיימים בישראל.
מדי שנה אלפים מנסים לשפר את ציוניהם חזור ושנית במטרה להיכנס לפקולטה היוקרתית.
ואולם, הניסיון שווה זאת- אם יש לכם מוטיבציה ורצון להשקיע-זה המקום הנכון להתאמץ בשבילו. תנאי הקבלה שונים מפקולטה לפקולטה, ואולם רף הציונים המינימאלי לא רחוק אחד מהשני.
אנו נלווה אתכם מההתחלה ונהיה המדריך המקיף והשלם להבנת תנאי הקבלה ונצעד יחד לשולי הגשת המועמדות. דבר ראשון אתם חייבים להיות מצוידים בממוצע בגרות מצוין.
כמה מצוין? כמה שיותר.
הינכם חייבים להצטייד בציונים גבוהים במיוחד כממוצע מעל 95 ללא בונוסים.
מומלץ להרחיב מקצועות כגון פיסיקה וכימיה היות שבעקבות כך לא תזדקקו לקורסי קיץ באוניברסיטת ת"א, ובכלל להגיע לרמת הבנה מסוימת טרם הלימודים במקצועות הנ"ל.
בנוסף, רצוי ללמוד אנגלית ומתמטיקה ב5 יחידות לימוד.
מלבד העובדה שאלו יקפיצו את הממוצע, מקצועות אלו יכינו אתכם טוב יותר ללימודים בפקולטה.
את ממוצע הבגרויות ניתן לחשב באתר האינטרנט של האוניברסיטאות.
ישנם הבדלים בין החישובים השונים של ממוצע הבגרויות בין האוניברסיטאות ועל כן ייתכנו נתוני ממוצעי בגרויות שונים בכל אוניברסיטה אך לא בהכרח.
ממוצע הבגרות הממוצע שזקוקים לו בשילוב עם פסיכומטרי ממוצע של 750 הינו 110.
כן אנחנו יודעים, אלו מספרים מטורפים, אבל בשביל חלומות צריך לעבוד.
המועד האחרון שניתן לגשת לפסיכומטרי הוא לאחר ההרשמה הינו אפריל שלפני תחילת שנת הלימודים.
בטפסי ההרשמה יש לציין שאתם מחכים לציוני אפריל והאוניברסיטה תחכה.
אין האוניברסיטה מחכה למועדי בגרויות הקיץ באותה הרשמה למעט עתודאים.
לכל אוניברסיטה יש סכם או לחילופין ציון התאמה לשם קבלה לרפואה בארץ באחת מן הפקולטות.
כל שנה מוזמנים לשלב השני מועמדים שעברו את סף הקבלה (ציון ההתאמה או הסכם) שנקבע באותה השנה.
הסכם או ציון ההתאמה הינו הרכב של הבגרויות וציון הפסיכומטרי.
בכל אוניברסיטה הציון מחושב אחרת וניתן לחשב זאת במחשבון ציון ההתאמה באתר האוניברסיטה.
מדי שנה לאחר הגשת מועמדות של כ-1500 איש או יותר, עוברים את סף הקבלה הראשוני כ-800 איש.
קבלה לרפואה בארץ מכל אחת מן הפקולטות מבוצעת על ידי סינון שונה של מועמדים.
אוניברסיטת בן גוריון מזמינה את המועמדים שעברו את הסף לסבב של שתי ראיונות. הראיון הראשון מתרחש בפקולטה ונמשך עד שעה וחצי.
במשך הראיון נשאל האדם אודותיו, תחביבים, מדוע בחר ברפואה כמקצוע, ועוד כהנה וכהנה על מנת להכיר את המועמד. בראיון השני נשאל אודות דילמות אתיות ומוסריות, בעיות עימם מתמודד רופא, ושאלות דומות על מנת לבחון שיקול דעת, בגרות ויציבות במצבי לחץ.
סבב ראיונות ראיונות אלו נערך לרוב בסוף מאי-תחילת אפריל.
אוניברסיטת ת"א מעבירה כ800 איש מעל רף הקבלה הראשוני ומזמנת את המועמדים למבדקי מו"ר [מערכת מיון לרפואה].
מבחן המו"ר נעשה על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה וכולל שתי ימי פגישות: היום הראשון מורכב משאלון עוני הכולל פרטים ביוגרפיים, שאלות דילמות ועוד.
היום השני ארוך יותר וכולל דינמיקות קבוצתיות, ראיון קצר, עובדה עם שחקנים ועוד.
מטרתו של מבחן מו"ר היא לבחון תכונות שאינם ניתנות לבדיקה ע"י הבגרויות והפסיכומטרי וכוללות קשרים בינאישיים, בגרות, יכולת אינטראקציה, יכולות ניתוח וחשיבה, הקשבה,סבלנות ועוד.
הטכניון מזמין מועמדים שעברו את הסכם שהוא קבע באותה שנה, ומשתמש בנתוני המו"ר. הטובים ביותר יתקבלו לפקולטה.
האוניברסיטה העברית מזמנת את מועמדיה הסופים שעברו את ציון הסכם הנדרש שהיא קבעה באותה השנה למבחני המרק"מ [בנוסף לשאלון הביוגרפיה והדילמות כמו הנערך למועמדי אוניברסיטת ת"א] שהינם מבחני אישיות הכוללים דינמיקה קבוצתית , ראיון וכדומה במתכונת דומה למבחן המו"ר.
הציון יתואם עם ציון הסכם ובעלי הציונים המשולבים הטובים ביותר יתקבלו.
הקבלה לרפואה בארץ נראית קרוב מתמיד!

לימודי רפואה   למה רפואה?   לימודי רפואה בארץ   קבלה לרפואה בארץ   רישום לרפואה   עתודה רפואית   סרטים לצפייה ישירה